במאמר קודם הצגתי את מרכזיותו של המספר שבע בהגותה של כת האיסיים (דרכם הרוחנית של האיסיים - מקומראן לקונדליני). הכת ייחסה חשיבות רבה לחלוקת הזמן למרכיבים שביעוניים: שבוע, שבת, שמיטה (שבע שנים) ויובל (שבע שמיטות שהן 49 שנים). כמוכן אמצה הכת את לוח השמש השביעוני, שמבוסס על 364 ימים שהם 52 שבועות. המרכזיות של המספר שבע אצל האיסיים לא הייתה מוגבלת רק לאופן ספירת הזמן, אלא היה לה גם ביטוי קוסמי ורוחני. הדומיננטיות של המספר שבע נחשבה כביטוי לחוק אלוהי שמשתקף הן בעולם הנגלה והן בעולמות הרוחניים. המספר שבע, והביטוי שלו בלוח השמש השביעוני של האיסיים, משקפים חוק קוסמי שמקורו בהתגלות אלוהית ולא במוסכמה אנושית. ניסוח חדש יותר של "חוק השבע" נמצא בכתביו של גיאורג איבנוביץ' גורדייף, מורה רוחני ממוצא יווני ארמני (1870-1949). גורדייף הציג דרך רוחנית ייחודית שאותה הוא כינה "הדרך הרביעית”, שנלמדת עד היום במסגרות שונות. גורדייף ערך מסעות רבים ברחבי אסיה והמזרח התיכון, בחיפוש אחר ידע שנשתמר בתוך תרבויות ומסורות עתיקות. הוא ביקר ושהה במנזרים ובבתי ספר ממסורות שונות וחקר את התורות הרוחניות שנלמדו שם. בין היתר הוא מספר בכתביו שהוא שהה ולמד במנזרים איסיים. משנתו של גורדייף מתמקדת בחוקיות ששוררת ביקום, הן בממד הפיזי והן בממד הרוחני. גורדייף טען שאותם חוקים פועלים בכל הממדים של היקום, ולכן על האדם ששואף להתפתחות רוחנית ללמוד את החוקים האלה ולהשתמש בהם לצורך התפתחותו. גורדייף ניסח בצורה מפורשת את "חוק השבע", שהוא קרא לו "חוק האוקטבה", כחוק שמתאר כיצד פועלים תהליכי התפתחות בעולם, הן במישור הפיזי והן במישור הרוחני. התהליך מתואר כעליה בתדירותן של התנודות, כאשר בין הרמה ההתחלתית לרמה שבה התדירות מוכפלת ישנן שבע דרגות. תהליך ההתפתחות האנושי איננו שונה מכל תהליך אחר של עליה מרמה אחת לרמה גבוהה יותר (או עליה בתדירות התנודות בטרמינולוגיה של גורדייף), ולכן גם הוא כפוף לחוק השבע. בסופו של המאמר הקודם הראיתי כיצד מתבטא חוק השבע בשיטות מדיטציה שמקורן בהודו ובטיבט. שיטות אלה מתבססות על מערכת של שבעה מרכזי אנרגיה (צ'קרות) שנמצאים במיקומים שונים לאורך מערכת העצבים המרכזית והמוח. מרכזים אלה הם הכלי שבאמצעותו מתפתחת התודעה האנושית, כאשר תהליך ההתפתחות מבוסס על התמרה של אנרגיה נפשית שנעה ממרכז למרכז. במאמר זה ברצוני להרחיב את הדיון בחוק האוקטבה ולהראות את הקשר שלו גם לעולם הפיזי. אם אכן חוק האוקטבה עומד בבסיס של כל תהליכי ההתפתחות, היינו מצפים לראות אותו גם בתהליכי התפתחות שקיימים בטבע. בהמשך אציג ממצאים שממחישים כיצד תהליכי ההתפתחות בטבע מבוססים על מחזוריות דומה לזאת שאנו רואים באוקטבה המוסיקלית, שמבטאת את חוק השבע. ממצאים אלה קיימים הן ברמה המולקולרית של החומר והן בתהליכי התפתחות של צמחים ובעלי חיים. בחלקו האחרון של המאמר אתייחס גם לתהליך האבולוציה הכללי  אותו אנו רואים בטבע, ולקשר של תהליך האבולוציה להתפתחות התודעה.